* כלי ברונזה- (תרכובת של נחושת ובדיל או נחושת ועופרת) כלים רבים נתגלו באתרי חפירות
שונים בסין. בין הכלים נמצא, כלי פולחן, כלי-אוכל, כלי נשק, מרכבות וסוסים.
המוטיבים הרווחים לרוב הם: דרקונים, בעלי-כנף, ובעלי-חיים אחרים (במיוחד ניתן
לראות פרצופה של חיה מסתורית -טאו-טייה), וכמו כן דגמים גיאומטריים. רבים מהכלים נועדו לשימוש בפולחן האבות הקדומים
שזכו למעמד של אלים בסין הקדומה, בנוסף גם לטקסים דתיים.
* כלי קרמיקה - כלי הקרמיקה מייצגים סגנונות שונים בתולדות הקרמיקה והחרסינה בסין. ייצור החרסינה הסינית הלבנה הבוהקת שאותה פיתחו לדרגה גבוהה ביותר, הידע
לייצורה נשמר בסוד ועבר במשפחות מדור לדור. מחרסינה זו נהגו לייצר כלים ופסלי אלים
שנועדו לשימוש דתי-ביתי, והיה הבדל באיכות עבור הקיסרים והאצילים והעם הפשוט. כלי חרסינה "כחול-לבן", מהמאות -17 – 19 לספירה, הם כלים שעל
החרסינה הלבנה ציירו בצבע כחול- הקובלט, שצויר על הכלים לפני ציפוי הזיגוג השקוף.
את הצבע ייבאו מפרס, והוא עורבב עם הקובלט המקומי. בכלים אלו ניתן לראות עיטורים
בהשפעת דגמים פרסיים (של שטיחים וכלים). כלים בזיגוג סלדון, העשויים מאבנית
אפורה ולבנה, והצבע הירוק שלהם מתקבל מתחמוצות ברזל בזיגוג או בחומר עצמו. היו כלים שיועדו לעבודה פולחנית במקדשים
אך, גם לבית הפרטי (העשיר, ברוב המקרים). כלי הסלדון נחשבו ככלים יקרים בעיקר,
כיוון שהזכירו בצבעם את הג'ייד שנחשב כבעל ערך רב.כלי חרסינה עם עיטורים צבעוניים
מגוונים: תמונות נוף, סצנות מחיי היומיום בסין, חלק מהעיטורים צוירו לפני הזיגוג
וחלקם בצבעי אמייל על הזיגוג השקוף. במקרים רבים בייצוא של כלים נהגו הסינים לצייר
נושאים מהתרבות המערבית עצמה כדי לעודד את השוק המערבי.
* פסלי אבן וברונזה מאזורים שונים בסין, בהם באה לידי ביטוי השפעת הדת הבודהיסטית. כלי
ברונזה שימשו לרוב בפולחן הדתי ולאחר מכן התפתחו גם לשימוש לבישול. בחלקם הם בעלי
ממדים גדולים, חלקם עגולים וחלקם מרובעים. כולם עשויים ביציקה (בטכניקות שונות)
ועליהם עיטורים בתבליט, והנושאים הם רבים ושונים.
* חפצי נוי
מחומרים שונים ומתקופות שונות: כלים עשויים לכה ומעוטרים
בדוגמאות שונות בחריטה, גביעים עשויים מקרן קרנף ועליהם בגילופים עמוקים תמונות
נוף, פסלונים קטנים מג'ייד, כלים בטכניקת הקלויזונה (כלים מברונזה ועליהם עיטורים
במילוי אמייל), פריטים משנהב ועליהם דגמים שונים בחריטה.
*מגילות מצוירות, חלקן דיו על נייר וחלקן דיו על משי,
רובן מהמאה - 18 - 19. חלקן מונוכרומיות וחלקן צבעוניות יותר. הנושאים הם רבים
ומגוונים, סצנות נוף, צמחיה, פרחים, סצנות מחיי היומיום (לרוב של אצילים), דמויות
נערצות לתקופתן, וגם ציורים מדפי אלבום.
* מראות
ברונזה. מראות קטנות על כנים או כאלה שניתן היה להחזיקן
ביד באמצעות חבל שחובר אליהן דרך חורים שבכפתור האמצעי במראה, או גם לתלותן על
החגורה. המראות הראשונות שנוצקו בסין לא נועדו לשקף את פני האדם, אלא את ליבו
ונפשו ויוצרו כבר באלף השני לפנה"ס. רוב המראות הן עגולות אך, ניתן למצוא גם
מרובעות. בחלק האחורי היה עיטור תבליטי והחלק הקדמי מלוטש היטב ליצירת השתקפות. תכונה
זו הפכה אותן לבעלות כוחות מאגיים כנגד רוחות רעות. העיטורים בדגמים שונים בא
לייצג את היקום: עיגול סימל את השמיים, הריבוע את האדמה, והכיפות הקטנות את
הכוכבים.
* חפצי קבורה –"חפצי-רוח" – מינגצ'י, אלו כללו דמויות חרס של
נשים וגברים, חלקן עם זיגוג צבעוני וחלקם ללא זיגוג או זיגוג חלקי בלבד. מנהג
קבורת הצלמיות באה להחליף את מנהג הקרבת קורבנות אדם שהיה נהוג לפני-כן. צלמיות
קבורה בדמות זרים שאינם סינים היו נושא אהוד, והם יוחדו על ידי תווי פניהם ולבושם
שהיה שונה מבני המקום.בין צלמיות הקבורה דמויות של מלכי השמיים, פקידים אזרחיים, שומרי קברים,
רוכבים על סוסים, משרתים הנושאים חפצים יומיומיים, רקדנים ונגנים. בנוסף ניתן
למצוא ביניהם גם דגמים של חפצים יומיומיים ששימשו את המת.
* ציור – הציור במזרח הרחוק ובעיקר בסין נחשב (בדומה לפיוט ולקליגרפיה) לביטוי עילאי
של תרבות חיים, ולא כמקצוע. הציירים היו שייכים למעמדות העליונים והמשכילים, רובם
היו גנרלים, קיסרים, פקידי ממשל בכירים, מלומדים וסופרים. "שמיים, ארץ
ואדם" אלה הם היסודות של העולם הרוחני הסיני. בציורים רבים נוסף לציור ניתן
לראות גם כתב (שירים, דברי הגות) שהוא מעין קישוט, ובאו להדגיש את הקשר והפירוש
הספרותי של הצייר. הצייר הסיני השתמש בדיו סיני ובצבעי מים על נייר או משי. הציור
מתבצע על גווילים (מגילות) לאורך או לרוחב, או גם על דפים קטנים יותר שמתחברים
לאלבום. נוף וטבע משמשים נושאים עיקריים.
(סה"כ מהאוסף הסיני – 1014, 1021, 1026, 1052, 1063,
1069, 1331, 1078)