התערוכה שוליים רחבים נפתחת במועד ציון עשרים וחמש שנים לכינון יחסים דיפלומטיים בין סין לישראל. במוקד התערוכה ניצבים היחסים בין פריפריה למרכז. בעשורים האחרונים מתרחש בסין מעבר מואץ מאזורי השוליים אל מרכזי הערים הגדולות. בעידן של תהליכי עיור כבירים לצד עליית ניאו-קפיטליזם תחת ממשל המפלגה הקומוניסטית, מי שיש לאל ידו לנצל את ההזדמנויות שמזמנים החיים בעיר, בונה לעצמו חיים חדשים, שלא יכול היה לבנות במקום אחר.

האמנים המשתתפים בתערוכה חוקרים בעבודותיהם את השפעתם של שגשוג כלכלי ותמורות חברתיות על האנשים שחיים בשוליים. הגירה פנימית בתוך מדינה עצומת ממדים כמו סין שונה בתכלית מזו המתרחשת במדינה קטנה כמו ישראל. בסין מדובר בהתנתקות שכמעט אין ממנה דרך חזרה. נראה כי המרחק וההבדלים התרבותיים בין השוליים למרכז אינם ניתנים לגישור. הצופים בתערוכת הצילום יכולים למצוא הד לקשיים אלה ולאתגרים החריפים שעומדים בפני העם הסיני: כיצד לאזן קונפליקטים בין מדינת לאום ליחיד, בין שוויון לשגשוג של קבוצות בעלות זכויות-יתר ובין פריפריה למרכז? אמנים אלה מצלמים מתוך תחושה היסטורית של פעולה בתקופה של תמורה מסעירה. הם פועלים באופן מצפוני מתוך סולידריות חברתית ואקולוגית, ומבקשים להציע שינוי ביחסי שוליים-מרכז בכוח היצירה, הדמיון והרגישות.


בתערוכה עשרים וחמש עבודות צילום מבוים ו/או מטופל ושתי עבודות וידאו מראשית שנות האלפיים ועד היום. אלו עבודות ביקורתיות ועכשוויות, ועם זאת, השפה האמנותית שלהן מאמצת ערכים אסתטיים סיניים מסורתיים, כמו הבניה מוקפדת, עולם בדוי, דרמה סיפורית ועוד. גודל העבודות גם הוא ממשיך את מסורת הציור הסיני ופורמט המגילות הגדולות הייחודי לה, המתורגם למדיום הצילום.

במשך שנים רבות מילא הצילום בסין תפקיד חשוב בתהליך של חיזוק לאומי-פנימי ושיקף נאמנה את ערכי המדינה. שלושה-עשר האמנים המשתתפים בתערוכה הקבוצתית הם דור ראשון ושני של מייסדים פורצי דרך בתחום הצילום בסין. נושאי העבודות, כמו גם דרכי הביטוי שלהם, מעידים על חיפוש ער אחר כיוון ומשמעות עבור האמנים ועבור החברה שבתוכה הם פועלים.

התערוכה הופקה ע"י שיתוף ערים תל אביב דימונה והוצגה לראשונה בגלריה לאמנות, תיאטרון דימונה.

אוצרים אורחים: ד"ר שושן ברוש-ויץ, ג‘אנג פאנג (Zhang Fang) ועדי יקותיאלי
אוצרת ראשית: שיר מלר-ימגוצ'י