מוזיאון וילפריד ישראל, קיבוץ הזורע
מוזיאון הכט, אוניברסיטת חיפה




ב-18 למרץ 2009 הלכה לעולמה שושנה הימן. ב-2 למאי 2009 תתקיים פתיחה של שתי תערוכות, פרי שיתוף פעולה בין מוזיאון הכט ומוזיאון וילפריד ישראל אשר יחד מציגות את מכלול יצירותיה של הימן, מפיסול ורישום אינטימי בשנות ה-50 ועד לפיסול מונומנטלי וציור על בדי ענק בשני העשורים האחרונים.

דרכה האמנותית שהחלה בפיסול בעץ מפתיעה בכוחה ובויתור המתמיד על המיותר,זהו מסע מרתק אל המהות בפיסול, ציור ורישום.תערוכה מקיפה זו - רטרוספקטיבה של שבעים שנות יצירה,מיועדת ליצור הקשר רחב שבו יקבלו עבודותיה את משמעותן בתוך הרצף האישי והחברתי שבתוכו התפתחו.

עבודותיה של הימן מהוות נדבך חשוב בהיווצרותה של האמנות הישראלית. היא בוחרת להתמודד עם שאלת קיומנו כאן, המאבק והקורבן המתמיד, הזיכרון של המקום והקשר בין תרבותנו אל המזרח הקדום.

בתערוכה "ניצבת על קו האופק", במוזיאון וילפריד ישראל יוצגו עבודותיה המוקדמות והמאוחרות של הימן – אולם אחד יציג בעיקר פיסול - פסלי עץ הנושאים בתוכם עקבות פיסול מצרי קדום והפשטה מודרניסטית המאפיינים את ראשית דרכה ולצידם רישומים מוקדמים המלווים את המעבר אל ההפשטה.הכסא-כס-מזבח שבו עוסקת יצירתה בשנות ה-80 וה-90 מעלים את ההתמודדות שלה עם שאלה קיומית - הכסאות כאפשרות לשבת והזמנה למפגש אל מול הכסא כמזבח-וההכרח המתמיד בקרבן.



באולם נוסף יוצגו עבודותיה המאוחרות- בדי ענק בהם הופכים הכסאות לטילים או חלליות הפורצים מעבר לגבולות הבד, ממריאים ומזכירים את קיומנו בר החלוף.

בתערוכה " חוזה במדבר" שתוצג במוזיאון הכט ידגישו רישומים וציורים משנות ה-70 ואילך את ההתייחסות שלה אל ההבט החברתי- ההתמודדות עם המוות והקורבן והחיבור אל הארכיאולוגיה ואל תרבויות קדומות. בסדרת הרישומים "אגדות במדבר", שיצרה אחרי מלחמת יום הכיפורים מתווה הימן בנוף המדבר הקמאי את שפת הסימנים המיוחדת לה. העקידה הופכת לנושא מאוד מרכזי ביצירתה, כמו גם החנוטים, ההשתחררות מהתכריכים, והחיים הנושאים בתוכם את המתים.בסדרה מקבילה, בצבעי אדמה וזהב היא יוצרת אפשרות לגאולה: האדם, בן תמותה שגורלו נחרץ, נוסק אל מותו ומקים עצמו מעפרו, כמו עוף החול.

שני הלכי רוח שמובילים את יצירתה בתקופות הללו- הכאב והאובדן של כאן ועכשיו אל מול הראייה אל מעבר לזמן ולמקום באים לידי ביטוי גם בעבודות האחרונות –בדי ענק בהם דמויות חנוטות החגות במעגלים ומצפות אולי לחסד שיביא עימו העידן הבא.






עבודותיה של הימן הוצגו בתערוכות יחיד רבות-בין החשובות שבהן בבית האמנים בירושלים(1950,1959), בגלריה של אוניברסיטת חיפה(1986), במוזיאון וילפריד ישראל (1987), במוזיאון לאמנות ישראלית רמת גן (1994), בדיסלדורף(2000),ובתערוכות קבוצתיות רבות ארץ ובחו"ל.

שושנה זכתה בפרס דיזינגוף(1951,1967) ופרס אונסקו (1967) והשתתפה בסימפוזיונים לפיסול ביוגוסלביה וקוריאה.עבודותיה נמצאות באוספים פרטיים וציבוריים רבים בארץ ובחו"ל.

מ-1953 היתה בין מייסדי כפר האמנים עין-הוד והתגוררה בו בקביעות משנות ה-80.

שושנה כיהנה כראש החוג לאמנות באוניברסיטת חיפה ב-1977 וזכתה לתואר פרופסור ב-1987.