שיח גלריה בתערוכה יתקיים ביום שישי, 13.9, בשעה 11:00

אוצרת: שיר מלר-ימגוצ׳י

המיצב של אורית חופשי מזמין לשוטטות ולשהייה בנופי מסתורין שגלום בהם ממד על‏־זמני ומעוררים הרהורים על קיומו בר־החלוף של האדם. מה הוא מותיר אחריו על פני האדמה?

בעבודה מקווה פורשת חופשי לנגד עינינו נוף קדומים מונומנטלי השרוי בחשיכה. דממה דקה שורה על המרחב. נדרשת הקשבה דרוכה לכל צעד. במרחק נשמעת הלמות פעימות הלב. מקווי המים העגולים ושרידים המבצבצים בין הסלעים מעידים על חיים. אך בטווח הנראה לעין, אין שביל או דרך וגם אין עקבות.

המתח שבין פני השטח למה שמתחת להם מהדהד בכל רבדי המיצב. הדפס העץ עצמו הוא תהליך של השארת עקבות הפעולה בחומר. אל תוך לוח העץ, הוא עקבותיו של היער, רושמת חופשי וחורצת נרטיבים אישיים וקולקטיביים, מטעינה את הקווים במקצב תנועת ידה. הצבע השחור שנספג בעץ מטביע את חותמו על גבי הנייר והופך את הקווים שרשמה לגלויים לעין.

מבט מקרוב יגלה שחופשי מציבה זה לצד זה איכויות חומריות ומרקמים משתנים – כשם שהטבע משכפל את מופעיו במקצבים שונים. בהדפס העץ המסורתי, לוח העץ בדרך כלל נותר מאחור לאחר שהדימוי המודפס הוטבע על פני הנייר. כאן, לעומת זאת, פורצת חופשי את גבולותיו המקובלים של המדיום ומחברת את לוחות עץ וגיליונות הנייר שהודפסו או עברו מיחוי (Rubbing) לכדי סימפוניה שלמה.

העבודה ספק מאזכרת עבודות קודמות של חופשי, שבהן דמויות שעצרו בדרכן, מחפשות או מהרהרות. סבך הקווים הצפוף של היער חוסם את טווח הראייה והמקצב הפנימי שלו ממשיך במעומעם גם בלוח העץ השחור שלצידו. מראות היער, שבו רב הנסתר על הגלוי, מעמתים אותנו עם הסף שבין קרום ההכרה, ההבנה והידיעה לפחד מהבלתי ידוע.

הניגוד הדרמטי המאפיין את הדפס העץ עצמו – בין פוזיטיב לנגטיב, בין נוכחות להעדר – מתקיים גם במיצב בין הנוף המיוער לחשוף, בין לוחות עץ השחורים לשער המואר. במהלך המסע מבקשת חופשי להעלות את שאלת מצפונו של היחיד המוביל אותו בבחירת דרכו בתהפוכות החיים. ואולי מתוך השהייה במרחב הזה, הקשבה והתבוננות, אפשר שיהיו התפכחות, גילוי, התמודדות עם המציאות והעמקת הבנתה.

במסגרת שיתוף הפעולה בין הגלריה לאמנות ישראלית במרכז ההנצחה בטבעון לבין מוזיאון וילפריד הזורע לאמנות המזרח, מציגה האמנית אורית חופשי פרקים שונים מעבודתה בשתי תערוכות שתפתחנה ביום שישי ה17.5

בגלריה בטבעון תיפתח בשעה 11.00 תערוכה משותפת של אורית חופשי עם דרור בן עמי "עשן שחור עשן לבן", בה מציגים השניים עבודות רחבות מימדים המשלבות טכניקות וחומרים מעולם ההדפס והרישום ובוחנות את גבולותיהם. במוזיאון וילפריד תיפתח בשעה 12.30 תערוכתה "פעימות". במיצב החדש הכולל עץ, נייר וסאונד, ממשיכה אורית להעלות שאלות על הזמן, המקום והאדם בסבך ההווה.